בתקופת החגים ובכלל כדבר שבשגרה בעלי עסקים נותנים מתנות לעובדים, לקוחות, ספקים ונותני שירותים. מהי עמדת רשות המסים בכל הנוגע למתנות הללו? נעשה קצת סדר:
מתנות (או תווי שי) לעובדים
1. זקיפת שווי – מעבידים רבים נוהגים לתת לעובדיהם שי לכבוד החג, בדרך כלל כ'תווי שי' או כ'מתנה מוחשית או חפץ'. 'שי לחג' נחשב טובת הנאה כמו כל טובת הנאה הניתנת לעובד במסגרת עבודתו ולכן הוא חייב במס.
2. תלושי חג – מוסכם כי במקרים של רכישת תלושי שי מרוכזת בידי מעביד, ניתן להתייחס להפרש שבין עלות התלושים לשווי הקניה שלהם, כהנחה מסחרית הניתנת למעביד, ולפיכך אינה נכללת בשווי ההטבה. על כן, שווי ההטבה שיש לזקוף לעובד הינו בגובה עלות תווי השי למעסיק, ולא בגובה הערך הנקוב של תווי השי.
3. מע"מ – מעסיק המעניק לעובד מתנה כלשהי בצורת "חפץ" כמו בקבוק יין או כל מתנה אחרת ששולמה כנגד חשבונית מס, יזקוף לעובד שווי כולל מע"מ כפי שנקוב בחשבונית המס.
4. ועד עובדים – שי באמצעות ועד העובדים יחשב כתוספת לשכר העובד. כלומר אין הבדל אם משלמים שכר או חלק ממנו ישירות לעובד או לגוף אחר (כמו ועד העובדים) בעבורו. אם השתתפות המעסיק היא בסכום גלובלי שלא ניתן לייחס אותו ספציפית לעובדים מסוימים, אין מוסיפים אותו למשכורת, אך ההוצאה לא תוכר ותחויב אצל המעסיק כהוצאה עודפת.
5. שי לעובד באירוע (אישי או משפחתי) – מתנה עד סכום של 210 ש"ח שנותן המעביד לעובדו לרגל אירוע משפחתי או אישי (נישואין, הולדת ילד, בר/בת מצווה וכו') לא תחויב במס ותוכר למעסיק כהוצאה. כל סכום מעבר לכך מתחייב במס כתוספת לשכר.
מתנות ללקוחות ולספקים
6. כללי – אין הבחנה בין שי לחגים ובין מתנה לרגל אירוע משפחתי או אחר וההוצאה המותרת מוגבלת בחישוב שנתי לכל אדם המקבל את המתנה ועד 210 ש"ח.
7. מתנה לספק – מקבל מתנה (בסכום הנ"ל) שאינו שכיר אינו חייב במס בגינה, ואילו הנותן יכול לרשום אותה כהוצאה. לפי התקנות יש לציין במסמך את שם המקבל, את הקשר שלו לעסק ואת נסיבות מתן המתנה.
8. גופים ציבוריים – ההגבלות אלו חלות גם על גופים ציבוריים ומלכ"רים, ולא רק על עסקים.
