זה מוכר לי?

עובדים מהבית? גלו אלו הוצאות מוכרות לכם על פי חוק

אביגיל אריאלי מוואלה מראיינת את אייל גיל

האם עצמאי שעובד מהבית זכאי להכרה בכל הוצאות הבית כהוצאות מוכרות? האם אינטרנט, אוכל, ריהוט, שכירות ואפילו משכנתא, נחשבים להוצאה עסקית מוכרת? ביקשנו מאייל גיל, שותף מנהל בגיל הלוי גולד, שיסביר לנו את יתרונות וחסרונות העבודה מהבית, והכי חשוב – מה מוכר כהוצאה ומה לא.

לסרטון המלא

הי אייל, כמה עסקים יש בישראל?

אני מעריך שיש בישראל 500 אלף עסקים, רובם מוגדרים כעסקים "קטנים ובינוניים". אגב, בכל שנה נפתחים 50 אלף עסקים ונסגרים 40 אלף אחרים.

איך אתה מגדיר עסק קטן או בינוני?

אישית אני פחות אוהב את ההגדרות האלו של "קטן-בינוני-גדול". בכל זאת, בדרך כלל מתייחסים לשני פרמטרים: אחד – זה מחזור המכירות של החברה או העסק, והשני – הוא מספר המועסקים.

מה המחזור של עסק קטן?

עד מחזור של 2 מיליון ש"ח בשנה מדובר בעסק קטן (ואני מעריך שכ-90% מהעסקים הם כאלו), עד מחזור שנתי של 10 מיליון ש"ח זה עסק בינוני, ומעבר לזה אפשר לומר שמדובר בעסק גדול.

ומה לגבי מספר המועסקים?

לדעתי – עסק קטן מעסיק 15 עד 20 עובדים, בעסק בינוני זה כבר מגיע לעד 100 עובדים, ומעבר לכך מדובר בעסק גדול.

אבל בעצם רוב העסקים הם "עסקים של איש אחד"

נכון. עסקים רבים הם של איש אחד (או קצת יותר) ורובם עובדים מהבית. אגב, במציאות של היום, גם כאלו שיש להם משרדים משלבים עבודה מהבית.

נשמע כיף, אילו יתרונות יש למי שעובד מהבית?

כן… נוחות, חסכון בשכירת משרד, בנסיעות, בדלק ובחניות. וכמובן ניתן להכיר בחלק מהוצאות הבית כהוצאות עסקיות.

זה מעניין, ונדבר על זה בהמשך, אבל יש גם חסרונות לעבודה מהבית?

כמובן, לא לכ"א זה מתאים. אין מסגרת קבועה, יש הפרעות, רעש ופיתויים אחרים בבית.

גם אתם התחלתם מהבית, נכון?

כן, אני זוכר שהתחלנו מדירת 2 חדרים צפופה בת"א. היה מאוד כיף, אבל אישית האינטראקציה עם אנשים היתה קצת חסרה לי. אני חושב שגם לקוחות, בתחומים מסוימים, לא רואים בעין יפה מבחינת התדמית "משרד מהבית".

אז ת'כלס אילו הוצאות ניתן להכיר?

ככלל ניתן להכיר בכל הוצאה שעוזרת לייצר הכנסה. אבל, לא תמיד קל להפריד בין הוצאה פרטית להוצאה עסקית. אז פשוט יש הנחיות ספציפיות.

אז בוא נדבר עליהם

• הוצאות כלליות – ארנונה, חשמל וכו' יוכרו על פי החלק היחסי המשמש לעסק. אם נניח חדר אחד מתוך ארבעה חדרים משמש לעבודה אז נכיר ב-25% מהוצאות אלו.

• כיבודים – אפשר להכיר ב-80% מ"כיבוד קל" (שתייה קרה או חמה, עוגיות וכו') במקום העסק, גם אם זה בבית.

• הוצאות תקשורת ואינטרנט – אם קו טלפון קווי מוגדר כעסקי אפשר לדרוש את כל ההוצאה. למרות שהיום משתמשים בעיקר בטלפונים ניידים ורוב ההוצאה שלהם מוכרת. גם אינטרנט ניתן לדרוש לפי חלק יחסי.

• ציוד וריהוט – אם קונים למשל כיסא לחדר עבודה ניתן להכיר בו באופן מלא כפחת, על פני מספר שנים.

• דמי שכירות – ניתן, במגבלות מסוימות, לדרוש כהוצאה מוכרת על החלק בבית שמשמש לעסק. אבל, צריך לקחת בחשבון שדמי השכירות יחשבו כהכנסה בידי המשכיר.

• הוצאות מימון על המשכנתא – ניתן להכיר בחלק היחסי (25% בד"כ) של הוצאות המימון הריאליות של המשכנתא, כלומר הוצאות המימון שמעבר לעליית המדד.

• פחת על דירת מגורים – ניתן, במקרים מסוימים, לדרוש פחת על החלק היחסי של הדירה. אם למשל רכשנו דירת 4 חדרים ב-2 מיליון שקל, ניתן לדרוש הוצאה בגובה של עד 20,000 ש"ח בשנה !!!