בתחילת ספטמבר 2015 נכנס לתוקפו התיקון לחוק איסור הלבנת הון. מטרת התיקון היא להקטין את הסיכוי שעורך הדין או רואה החשבון יהפכו לכלי לביצוע עבירות הלבנת הון ומימון טרור.
חוק איסור הלבנת הון והצו שהוצא מכוחו, קובעים כי חובה על עורך דין או רואה חשבון, הנותן או מתבקש לתת שירות עסקי מקצועי מטעמו, לעשות מספר פעולות הקשורות לשירות זה:
על עו"ד ורו"ח לזהות את הלקוח, לבדוק את פרטיו ולהבין את מקור הכספים או יעדם בעת מתן השירות העסקי, וכן לבחון את הסיכון להלבנת הון או למימון טרור.
הצו החדש הוסיף לחוק את סעיף 8ב העוסק בחובת עורכי הדין ורואי החשבון לזהות ולהחתים את הלקוח על הצהרה מפורטת בטרם יעניקו את השירות העסקי ושכוללות כל אחת מהפעולות שלהלן:
- קנייה, מכירה או חכירה לדורות של נדל"ן.
- קנייה ומכירה של עסק.
- ניהול נכסי הלקוח – הכולל ניהול כספים, ניירות ערך ונכסי דלא ניידי, וכן ניהול חשבונות של לקוח בתאגיד בנקאי.
- קבלה, החזקה או העברה של כספים לצורך הקמה או ניהול של תאגיד.
- הקמה או ניהול של תאגיד, עסק או נאמנות לאחר.
כמו כן הצו מטיל על ציבור רואי החשבון ועורכי הדין חובות בדבר החתמת הלקוח על תצהיר זיהוי פרטים, שמירת מסמכי הזיהוי של הלקוח, בדיקה כי אין מדובר בלקוח ממדינות מסוימות, לרבות הרשות הפלסטינית, ושמירה של הנתונים והמסמכים למשך חמש שנים לפחות.
כמובן, לצד אלו יש גם אחריות פלילית לקיום הנדרש בצו. חובות אלה תקפים גם לגבי לקוחות קיימים של עורכי הדין ורואי החשבון, לאחר תקופת מעבר של שנה.
שימו לב! הצו קובע כי בעת הפרתו, יחל הליך משמעתי נגד נותן השירות העסקי.
ערך: רו"ח אלי גולד, מנהל תחום בקורת ומיסוי תאגידים | גיל הלוי גולד רואי חשבון ויועצים
