עבור בעלי עסקים קטנים בישראל, תחילת השנה היא הזמן לעדכן את הציפיות והדיווחים. בשנת 2026, תקרת המחזור המאפשרת רישום כ"עוסק פטור" (עסק הפטור מגביית מע"מ ומדיווח חודשי לרשות המסים) התעדכנה כלפי מעלה.

הסכום החדש לשנת 2026 נכון ל-1 בינואר 2026, תקרת המחזור השנתי לעוסק פטור עומדת על 122,833 ש"ח. מדובר בעלייה לעומת התקרה של השנה הקודמת.

הקשר לרפורמת "בעל עסק זעיר" חשוב להדגיש כי התקרה הזו אינה משפיעה רק על המע"מ. בשנת 2026, רפורמת "בעל עסק זעיר" פועלת במלואה. במסגרת זו, עוסק שמחזור עסקאותיו אינו עולה על התקרה (122,833 ש"ח), זכאי להטבה משמעותית במס הכנסה: ניכוי הוצאות אוטומטי בשיעור של 30% מהמחזור. המשמעות היא שאין צורך באיסוף ותיעוד של קבלות על הוצאות שוטפות – רשות המסים מכירה ב-30% מהכנסותיכם כהוצאה מוכרת באופן אוטומטי.

מה עליכם לעשות?

• עוקבים אחר המחזור: אם אתם צפויים לעבור את התקרה החדשה במהלך השנה, עליכם להיערך למעבר לסטטוס של "עוסק מורשה".
• בוחנים כדאיות: אם ההוצאות בפועל שלכם גבוהות מ-30% מהמחזור, ייתכן שמסלול הניכוי האוטומטי של "עסק זעיר" אינו משתלם לכם, ועדיף להישאר במסלול של דיווח הוצאות רגיל.

נשמח לסייע בחישוב הכדאיות ובכלל.

The post עדכון תקרת עוסק פטור לשנת 2026 – מה זה אומר עבור העסק שלך? appeared first on גיל הלוי גולד - רואי חשבון ויועצים.

קצת רקע

מעת לעת, מתבצעים שינויים בחקיקה או בתקנות, הנוגעים לחישוב שכר העובדים – עדכוני תעריפים, שכר מינימום, ימי הבראה ועוד. כל שינוי כזה מחייב את המעסיקים לבדוק את תלושי השכר, לעדכן בהתאם, ולוודא עמידה בדרישות החוק.

עדכון שכר המינימום – דוגמא עדכנית

החל מאפריל 2025, שכר המינימום החודשי בישראל עודכן לסכום של 6,247.67 ש"ח, והשכר השעתי ל־34.32 ש"ח. המשמעות היא שעל המעסיקים לוודא שתשלומי השכר לעובדים לא נמוכים מהתקרה החדשה, ולהתאים את תלושי השכר בהתאם.

חשוב לדעת – לא רק שכר מינימום

בנוסף לשכר עצמו, קיימים עדכונים שוטפים גם בתחומים כמו:

• תעריפי תחבורה ציבורית – שינויים המשפיעים על החזרי נסיעות לעובדים, כדוגמת השינויים שבוצעו לאחרונה.
• ימי הבראה – עדכון סכומים או זכאות עשוי להשפיע על שווי ימי ההבראה המחושבים.
• קרנות פנסיה, ביטוח לאומי ותגמולים – שינויים בתקרות הפקדה או שיעורים.

אז מה עושים?

מומלץ לכל מעסיק לוודא אחת לתקופה שהתלושים, ההפרשות וכל רכיבי השכר מעודכנים בהתאם להנחיות האחרונות. באופן שוטף, ובמיוחד אחרי חקיקה חדשה או שינוי בתקנות.

איך אנחנו יכולים לעזור?

במשרדנו אנו מציעים שירותי חשבות שכר מקצועיים, הכוללים התאמות שוטפות, בקרות והנחיות פרקטיות לפי שינויים רגולטוריים.
לייעוץ ראשוני ללא עלות ולקבלת הצעה – מוזמנים לפנות אלינו.

The post שכר המינימום ותעריפי הנסיעות עלו – איך זה משפיע על המעסיקים? appeared first on גיל הלוי גולד - רואי חשבון ויועצים.

קצת רקע

בישראל, לא מעט אנשים משלבים בין עבודה כשכירים לבין פעילות עצמאית. השילוב הזה מאפשר גמישות והכנסה נוספת, אך גם מצריך התנהלות נכונה מול רשויות המס והביטוח הלאומי.

חובת דיווח כפולה

מי שמקבל שכר כשכיר ומנהל במקביל פעילות עצמאית חייב לדווח על שתי ההכנסות. הדיווח נעשה באמצעות הגשת דו"ח שנתי למס הכנסה, שבו מפורטות כלל ההכנסות וההוצאות.

תשלום דמי ביטוח לאומי

שכירים משלמים דמי ביטוח לאומי דרך תלוש השכר, אך עצמאים חייבים לשלם דמי ביטוח לאומי בנפרד. חשוב לוודא שהתשלומים נעשים בהתאם להכנסה הכוללת, כדי להימנע מחובות או קנסות.

מס הכנסה

הכנסות מהפעילות העצמאית מאפשרות ניכוי הוצאות מוכרות, כמו ציוד, שכירות משרדית ועוד. ניכוי נכון יכול להפחית את חבות המס, אך יש להקפיד על תיעוד מסודר. כמו כן וללא קשר להוצאות, חלה חובה לדווח על ההכנסות משני המקורות, שכיר וגם עצמאי, למס הכנסה.

מע"מ

אם ההכנסה מהפעילות העצמאית חוצה את הסף הקבוע בחוק, יש להירשם כעוסק מורשה ולגבות מע"מ מלקוחות. כמו כן, נדרש להגיש דיווח אחת לחודש או אחת לחודשיים, בהתאם לגובה ההכנסות העסקיות. חשוב לעקוב אחרי ההכנסות ולפעול בהתאם.

לסיכום

ניתן לקיים פעילות עסקית לצד עבודה כשכירים. עם זאת, חשוב להקפיד על דיווח תקין, ושוטף (במידת הצורך) לרשויות המס. כמו כן, חשוב להבין שככל שמדובר בפעילות כעצמאי (ולא כחברה בע"מ) לצד השכיר, הרי שההכנסות משפיעות אחת על השניה בחישובי המס והביטוח הלאומי.

למידע נוסף ולייעוץ ללא עלות, נשמח לסייע.

The post שכירים ועצמאיים? כמה דברים שחשוב לקחת בחשבון appeared first on גיל הלוי גולד - רואי חשבון ויועצים.

הוצאות בייצור הכנסה, לעצמאים, על בסיס שנתי, יותרו בניכוי מעל סכום של 115 ש"ח בחודש (1,380 ש"ח בשנה), או מחצית מההוצאות, כגבוה.

אם מעביד מעמיד לרשות עובד טלפון נייד, העובד יחוייב (ייזקף לו שווי) בסך של 115 ש"ח לחודש או במחצית מההוצאות, לפי הנמוך.

הוצאות מעביד בשל טלפון נייד שהועמד לרשות עובדו ואשר בגינן נזקף שווי לעובד, יותרו בניכוי במלואן.

לעניין מע"מ, נקבע שעוסק רשאי לנכות שני שלישים ממס התשומות בגין רכישת טלפון נייד והשימוש השוטף בו, או אחוז גבוה יותר, אם ניתן לקבוע במדויק את שיעור השימוש היחסי לצרכי העסק (למשל לפי פירוט השיחות).

הערות ודגשים:

אנו ממליצים למעסיקים לבחון את גובה ההוצאה החודשית המעודכנת עבור הניידים שהועמדו לרשות עובדיהם, ולזקוף בהתאם את השווי הנכון. בדיקה פשוטה יחסית עשויה למנוע פגיעה בעובדים וחשיפת מעסיקים בעתיד לתביעות מצד עובדים, בשל מיסוי שלא לצורך.

אם העובד משתתף בהוצאות הטלפון הנייד בסכום של 115 ש"ח או יותר, לא ייזקף לו כל שווי בגין הטלפון הנייד.

החזר הוצאות רדיו טלפון נייד לעובד בשל מכשיר הנמצא בבעלות העובד, ייחשב כהכנסת עבודה.

כשעובד מחזיק יותר ממכשיר אחד, המעביד יכול לחייב את העובד בשווי שימוש נפרד עבור כל מכשיר, או, לחייב את העובד בשווי שימוש בשל מכשיר אחד ולנכות את ההוצאות בשל כל מכשיר נוסף על פי הסכומים לעיל.

יובהר כי על הכנסה זו יחושבו דמי ביטוח לאומי ומס בריאות.

כתמיד, נשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה או ייעוץ בנושא.

The post הוצאות טלפון נייד appeared first on גיל הלוי גולד - רואי חשבון ויועצים.

הוצאות לינה בישראל או באזור, במרחק העולה על 100 ק"מ ממקום העיסוק הקבוע או ממקום המגורים, יותרו כלהלן:

• לינה שעלותה נמוכה מ-152 דולר – תותרנה כל ההוצאות.
• לינה שעלותה גבוהה מ-152 דולר – תותרנה 75% מההוצאות בלבד, אך לא פחות מ-152 דולר ולא יותר מ-260 דולר.

ההוצאות תותרנה בשקלים חדשים לפי השער היציג של הדולר.

• הוצאות לינה במרחק של פחות מ-100 ק"מ ממקום העיסוק הקבוע או מקום המגורים לא תותרנה בניכוי כלל, אלא אם הנישום הוכיח שהלינה היתה הכרחית לייצור הכנסתו.
• הוצאות ארוחת בוקר, הכלולות במחיר הלינה, תותרנה בניכוי והן תיחשבנה כחלק מעלות הלינה.

נציין כי הוצאות לינה בבית מלון במסגרת השתתפות בכנס מקצועי בתחום עיסוקו, לא יותרו בניכוי, לגביהן תחולנה הוראות הרישא לסעיף 17 לפקודה.

להתייעצות נרחבת בנושא, אנו מזמינים אתכם ליצור איתנו קשר

The post האם הוצאות לינה וארוחת בוקר מהוות הוצאה מוכרת? appeared first on גיל הלוי גולד - רואי חשבון ויועצים.

הכרת במס להוצאות ללא חשבונית – אפשרי?

כדי לצמצם את חבות המס בעסק, בעלי עסקים נוטים לקבל, לדווח ולשמור חשבוניות בגין הוצאות בעסק. לעיתים, מסיבות כאלו ואחרות, בעלי עסקים מוציאים הוצאה עסקית, אך לא מקבלים חשבונית. במצב המתואר, האם ניתן בכל זאת להכיר בהוצאה? מה המגבלות, ומתי זה בכלל רלוונטי?

בקצרה – הדבר אפשרי

פסקי הדין האחרונים ונוהלי רשות המיסים פותחים דלת חדשה להכרת הוצאות על סמך ראיות חלופיות. לפי החוק, הוצאה תהיה מותרת בניכוי אם ניתן להוכיח את קיומה, מהותה וסכומה. הדרך הנפוצה ביותר היא הצגת חשבוניות או קבלות, אך בית המשפט קבע שניתן להסתמך גם על תיעוד מהימן אחר, כמו חוזים, הסכמים, או נתונים מצד שלישי.

מתי זה רלוונטי?

במקרים שבהם לא ניתן להפיק חשבונית כדין (למשל, מספקים שאינם עוסקים מורשים) או אם אבדו המסמכים, עדיין אפשר לדרוש את ההוצאה במס הכנסה, כל עוד היא קשורה ישירות לייצור הכנסה. לדוגמה, אם ניתן להוכיח שהוצאה בוצעה באמצעות הסכם עבודה, או באמצעות איתור השירות בפועל – ניתן להכיר בה.

הנחיות רשות המיסים

חוזר מס הכנסה 2/2012 מבהיר שניתן להתיר הוצאות גם אם אין אסמכתאות מלאות, כל עוד מוכח שההוצאה נועדה לייצור הכנסה. בין אמצעי ההוכחה האפשריים: רישומי רשויות, הצהרות נותני שירותים, בדיקות פיננסיות, ואף אומדנים ותסקירים כלכליים.

לסיכום

במידה והוצאתם הוצאה עסקית, ומסיבה כזו או אחרת לא קיבלתם חשבונית – אל תמהרו לוותר על דיווח ההוצאה לרואה החשבון. באמצעות עבודה נכונה והצגת ראיות חלופיות, ניתן למקסם את ההכרה בהוצאות ולשפר את חישוב הרווח שלכם. נדגיש, שכדי שהוצאה תהווה הוצאה מוכרת לענייני רשויות המס, עליה להיות הוצאה עסקית, כלומר הוצאה ששימשה כדי לייצר הכנסה. נדגיש, שהכרה בהוצאה ללא חשבונית אינה מהווה פתרון קבוע. ככלל, יש להקפיד על איסוף חשבוניות. במידה ובאופן חד פעמי, לא התקבלה חשבונית מסיבה כזו או אחרת וניתן להוכיח את ההוצאה – מומלץ שכן לפנות לרואה החשבון.

מומלץ להיוועץ בנושא עם רואה חשבון, לפני דיווח על הוצאה ללא חשבונית. כתמיד, אנו כאן לעזור ולייעץ בנושא.

The post הכרת במס להוצאות ללא חשבונית – אפשרי? appeared first on גיל הלוי גולד - רואי חשבון ויועצים.

מס יסף, או בשמו העממי "מס עשירים", הוא בעצם מס נוסף בשיעור של 3% המוטל על הכנסות גבוהות, מעל כ-720 אלף בשנת 2024, מכל מקורות ההכנסה. כלומר, על כל שקל הכנסה נוסף יחול מס בשיעור של 50% במקום של 47% שהוא שיעור המס השולי המרבי הרגיל.

אז מה חדש?

במסגרת ההתכנסות התקציבית לשנת 2025, בכוונת האוצר להגדיל את המס המוטל על הכנסות פסיביות, כמו הכנסות מריבית ומהשקעות הון.

על מה יחול המס?

באוצר מציעים להגדיל את המס ב-2% נוספים, מ־3% כיום ל־5%, על הכנסות הוניות מעבר לתקרה, לרבות הכנסות מרווח הון, ריביות ודיבידנדים – אך לא מעבודה או מעסק.

מה עם הכנסות ממכירת דירות?

כיום, מכירת דירות שאינן "דירות יוקרה" (פחות מכ-5.4 מיליון לפי הגדרת האוצר) פטורה ממס יסף.

באוצר מציעים לבטל את הגדרת דירת יוקרה, ולחייב במס יסף כל מכירת דירה, מלבד הדירה הראשונה בבעלות.

האם ניתן להפחית את מס היסף?

יש מספר דרכים, חוקיות כמובן, שבהן ניתן להפחית את תשלום מס היסף. תרומות למוסדות ציבוריים מוכרים למשל עשויות להקטין את ההכנסה החייבת במס באמצעות זיכויים. גם פריסת הכנסות למספר שנים יכולה לסייע בהפחתת מס זה, וכמובן תכנון מס נכון ומותאם אישית יכול לצמצם את חבות המס הכללית..

איך זה קשור אליי?

אם סף ההכנסה שלך עובר (מתקרב, או עשוי לעבור) את התקרה לעיל, נשמח לדבר ולהיערך יחד בהתאם.

תכנון מס נכון ומותאם אישית יכול לצמצם את חבות המס הכללית.

The post מה זה מס עשירים, ואיך זה קשור אליי? appeared first on גיל הלוי גולד - רואי חשבון ויועצים.

מי חייב להפקיד?

עצמאי – בעל הכנסה מעסק, ממשלח יד, מעסק או מחקלאות שמלאו לו 21 וטרם מלאו לו 55.

כמה חובה להפקיד?

• ההפקדה היא בשיעור של 4.45% עד מחצית השכר הממוצע במשק (9,673 ש"ח לחודש בשנת 2017) ו-12.55% מהחצי השני.
• כלומר הפקדה של כ-800 ש"ח בחודש וכ-10,000 ש"ח במונחים שנתיים.
• כמובן שניתן ורצוי להפקיד גם מעבר לזה. הסכום המירבי להפקדה הוא 16.5% משכר חודשי של 17,200 ש"ח כלומר עד 34,056 שח בשנה.

מי לא חייב להפקיד?

• מי שב-1/1/17 הוא בן 55 ומעלה.
• מי שטרם הגיע לגיל 21 בתום שנת המס.
• מי שהגיע לגיל פרישה מוקדמת (60) בתום שנת המס.
• מי שבתום שנת המס טרם עברה חצי שנה מאז פתח תיק מע"מ.

אבטלה לעצמאים

• התשלום יקנה לעצמאי חיסכון למצב אבטלה בשיעור שליש מכל סכום שיפקיד, או, הסכום הפטור ממס בעת פרישה.
• עצמאי כזה יוכל למשוך את הגבוה מבין סך שלוש פעמים שכר המינימום לבין תקרת פיצויים פטורים מוכפלת בשנות ההפקדה לקופה (מאז המשיכה הקודמת), אך בכל מקרה לא יותר מחלק ההפקדה המיועד למצב אבטלה כאמור לעיל.
• סכום המשיכה יהיה פטור ממס בתנאים מסוימים (סעיף 9(7ב) לפקודה שנוסף בתיקון) לחוק זה.
• מצבי אבטלה לעצמאי יחשבו סגירת עסק או גיל פרישה, אך ניתן למשוך כספים במצב אבטלה לעצמאי רק אם העצמאי הפקיד בקופה במשך שנתיים מתוך שלוש השנים שקדמו למועד המשיכה.
• המשיכה תהיה בשלושה תשלומים (או בתשלום אחד למי שהגיע לגיל פרישה).

כיצד משתנים דמי הביטוח הלאומי כתוצאה מהחוק החדש?

דמי הביטוח הלאומי מופחתים רק למי שמרוויח עד 60% מהשכר הממוצע במשק, בערך 6,000 שקל, ושיעורם יעמוד על  2.87% במקום 6.72% מהשכר. עבור מי שמרוויח מעל 60% מהשכר הממוצע, דמי הביטוח יעלו מ 11.23- ל-12.85%. כלומר, ככל שעצמאי מרוויח יותר הוא ישלם יותר כסף לביטוח לאומי, שכן ברמת השכר הגבוהה הוא ישלם עוד 1.65%, כך שהחל משלב מסוים התשלום הנוסף יקזז את החיסכון שמרוויחים עד מחצית השכר הממוצע במשק.

סנקציות ועונשים

עצמאי שהכנסתו עולה על 12 פעמים שכר המינימום באותה שנה ושלא הפקיד יקבל התראה בדואר רשום מהמרכז לגביית קנסות. לפי ההתראה אם לא יפקיד תוך 90 ימים ממועד ההתראה יוטל עליו קנס של 500 ש"ח.

הערות ודגשים

• לגבי שכיר ועצמאי תהיינה ההפרשות שלעיל בניכוי סכום שהופקד עבורו כשכיר (חלק עובד וחלק מעסיק).
• הכנסה החייבת בהפקדה היא הכנסה חייבת לפני הניכויים כלהלן: ניכוי בגין הפרשה לקצבה, ניכוי דמי ביטוח לאומי כעצמאי, ניכוי בגין אובדן כושר עבודה, וכן לפני קיזוזים ופטורים (כמו למשל קיזוז הפסדים ופטור לנכה לפי סעיף 9(5) לפקודה).

The post חובת הפקדה לפנסיה לעצמאים appeared first on גיל הלוי גולד - רואי חשבון ויועצים.

הצעת החוק "דמי לידה לעצמאיות", שמובילות ח"כ טלי פלוסקוב (כולנו) וח"כ ד"ר עליזה לביא (יש עתיד), עברה בוועדת העבודה והרווחה פה אחד. ההצעה עשויה לתקן את אופן חישוב דמי הלידה לעצמאיות, ותיצור חישוב שוויוני והוגן יותר.

כיום דמי לידה משולמים ליולדת עצמאית על ידי הביטוח הלאומי על בסיס הכנסתה החודשית טרם הלידה. בפועל, עצמאיות בעלות עסק נאלצות לעיתים להקטין את היקף פעילותן העסקית בשל ההריון, ולכן הכנסתן השנתית קטנה. כך, יולדת עצמאית מקבלת דמי לידה המחושבים על בסיס ההכנסה בשנת המס בה הייתה הרה, ולכן בסיס לחישוב דמי הלידה נמוך יותר, ואינו משקף את גובה ההכנסות טרם ההריון (לעומת שכירה לה אין שינוי בגובה השכר בחודשי ההיריון, ולכן דמי הלידה משקפים נאמנה את שכרה).

לפי התיקון, דמי הלידה יחושבו לפי הגבוה מבין: ההכנסות בשנה הקודמת לחופשת הלידה, או ההכנסות בשנת הלידה.

לדעתנו מדובר במהלך נכון, צודק ושוויוני שעשוי לתקן עיוות שנעשה עם חלק מעובדות עצמאיות והיה מקום אף להחילו, רטרואקטיבית, למספר שנים.

כיוון שמדובר בהחלטה ראשונה מסוגה, הצעת החוק תהיה במסגרת הוראת שעה לחמש שנים, על מנת שביטוח לאומי יוכל לוודא את עלויות החוק לפני קביעתו כחוק קבע.

The post שינוי חישוב דמי לידה לעצמאיות appeared first on גיל הלוי גולד - רואי חשבון ויועצים.

אביגיל אריאלי מוואלה מראיינת את אייל גיל

האם עצמאי שעובד מהבית זכאי להכרה בכל הוצאות הבית כהוצאות מוכרות? האם אינטרנט, אוכל, ריהוט, שכירות ואפילו משכנתא, נחשבים להוצאה עסקית מוכרת? ביקשנו מאייל גיל, שותף מנהל בגיל הלוי גולד, שיסביר לנו את יתרונות וחסרונות העבודה מהבית, והכי חשוב – מה מוכר כהוצאה ומה לא.

לסרטון המלא

הי אייל, כמה עסקים יש בישראל?

אני מעריך שיש בישראל 500 אלף עסקים, רובם מוגדרים כעסקים "קטנים ובינוניים". אגב, בכל שנה נפתחים 50 אלף עסקים ונסגרים 40 אלף אחרים.

איך אתה מגדיר עסק קטן או בינוני?

אישית אני פחות אוהב את ההגדרות האלו של "קטן-בינוני-גדול". בכל זאת, בדרך כלל מתייחסים לשני פרמטרים: אחד – זה מחזור המכירות של החברה או העסק, והשני – הוא מספר המועסקים.

מה המחזור של עסק קטן?

עד מחזור של 2 מיליון ש"ח בשנה מדובר בעסק קטן (ואני מעריך שכ-90% מהעסקים הם כאלו), עד מחזור שנתי של 10 מיליון ש"ח זה עסק בינוני, ומעבר לזה אפשר לומר שמדובר בעסק גדול.

ומה לגבי מספר המועסקים?

לדעתי – עסק קטן מעסיק 15 עד 20 עובדים, בעסק בינוני זה כבר מגיע לעד 100 עובדים, ומעבר לכך מדובר בעסק גדול.

אבל בעצם רוב העסקים הם "עסקים של איש אחד"

נכון. עסקים רבים הם של איש אחד (או קצת יותר) ורובם עובדים מהבית. אגב, במציאות של היום, גם כאלו שיש להם משרדים משלבים עבודה מהבית.

נשמע כיף, אילו יתרונות יש למי שעובד מהבית?

כן… נוחות, חסכון בשכירת משרד, בנסיעות, בדלק ובחניות. וכמובן ניתן להכיר בחלק מהוצאות הבית כהוצאות עסקיות.

זה מעניין, ונדבר על זה בהמשך, אבל יש גם חסרונות לעבודה מהבית?

כמובן, לא לכ"א זה מתאים. אין מסגרת קבועה, יש הפרעות, רעש ופיתויים אחרים בבית.

גם אתם התחלתם מהבית, נכון?

כן, אני זוכר שהתחלנו מדירת 2 חדרים צפופה בת"א. היה מאוד כיף, אבל אישית האינטראקציה עם אנשים היתה קצת חסרה לי. אני חושב שגם לקוחות, בתחומים מסוימים, לא רואים בעין יפה מבחינת התדמית "משרד מהבית".

אז ת'כלס אילו הוצאות ניתן להכיר?

ככלל ניתן להכיר בכל הוצאה שעוזרת לייצר הכנסה. אבל, לא תמיד קל להפריד בין הוצאה פרטית להוצאה עסקית. אז פשוט יש הנחיות ספציפיות.

אז בוא נדבר עליהם

• הוצאות כלליות – ארנונה, חשמל וכו' יוכרו על פי החלק היחסי המשמש לעסק. אם נניח חדר אחד מתוך ארבעה חדרים משמש לעבודה אז נכיר ב-25% מהוצאות אלו.

• כיבודים – אפשר להכיר ב-80% מ"כיבוד קל" (שתייה קרה או חמה, עוגיות וכו') במקום העסק, גם אם זה בבית.

• הוצאות תקשורת ואינטרנט – אם קו טלפון קווי מוגדר כעסקי אפשר לדרוש את כל ההוצאה. למרות שהיום משתמשים בעיקר בטלפונים ניידים ורוב ההוצאה שלהם מוכרת. גם אינטרנט ניתן לדרוש לפי חלק יחסי.

• ציוד וריהוט – אם קונים למשל כיסא לחדר עבודה ניתן להכיר בו באופן מלא כפחת, על פני מספר שנים.

• דמי שכירות – ניתן, במגבלות מסוימות, לדרוש כהוצאה מוכרת על החלק בבית שמשמש לעסק. אבל, צריך לקחת בחשבון שדמי השכירות יחשבו כהכנסה בידי המשכיר.

• הוצאות מימון על המשכנתא – ניתן להכיר בחלק היחסי (25% בד"כ) של הוצאות המימון הריאליות של המשכנתא, כלומר הוצאות המימון שמעבר לעליית המדד.

• פחת על דירת מגורים – ניתן, במקרים מסוימים, לדרוש פחת על החלק היחסי של הדירה. אם למשל רכשנו דירת 4 חדרים ב-2 מיליון שקל, ניתן לדרוש הוצאה בגובה של עד 20,000 ש"ח בשנה !!!

The post זה מוכר לי? appeared first on גיל הלוי גולד - רואי חשבון ויועצים.